במסגרת משחקי "האויב שבינינו", נתקלנו בבעיה: בשיטה בה אנחנו משחקים, מהדורה 3 של וורהאמר, לחפצים אין כל כך משמעות. היכולות של הדמות חשובות בהרבה מהחפצים שברשותה, אלא אם מדובר בחפץ מיוחד באמת (כמו פטיש גמדים מכוסה רונות, או מנורה קדושה שחושפת את רוחות הקסם). זו אינה בעיה בפני עצמה, אבל אחד השחקנים הוא חובב גדול של LOOT!, ומבלי להשיג חפצים ורכוש, הוא מרגיש שהדמות לא מתחזקת ולא מתקדמת. חלק מהסיפוק שלו במשחק זה להשיג ציוד יותר טוב.
הפתרון אותו הציע השחקן, וקיבלתי בשמחה, הוא להמציא חפצים עבור החבורה. באותו הזמן גם הגענו לסיומה של ההרפתקה הראשונה במערכה, וזה נראה כמו זמן מתאים לשדרוג. הנה השיקולים איתם התמודדנו:
- כאמור, המכאניקה של השיטה לא ממש אוהבת שדרוג באמצעות חפצים, אלא אם מדובר בקפיצת כוח רצינית, כזו שלא רציתי לעשות. ההצעה של השחקן היתה להמציא חפץ שמשדרג, באופן חלקי, פן חלש של הדמות, משהו שעוזר לה להתגבר על מה שהיא גרועה בו, ולא משהו שמחזק משהו שהיא טובה בו.
- רצינו שהחפץ יוסיף עניין למשחק, לא תוסף סתמי שמשפר סיכויי הצלחה. כל חפץ חייב לתת פתח למשהו סיפורי חדש, ועדיף כזה שיתאים לאופיה של הדמות – לאו דווקא משהו שימצא חן בעיניה, אבל משהו שהולם את הסיפור שלה. למזלנו, וורהאמר היא שיטה שבה קל מאוד לעשות משהו כזה.
- החפץ צריך להרגיש כהתפתחות טבעית של ההרפתקה הראשונה, משהו שלא יכול היה להיות לדמות לפני כן, אבל טבעי לגמרי שיהיה לה עכשיו, במצבה הנוכחי, אחרי כל ההצלחות והכשלונות שעברה עד כה.
- החפץ צריך להיות אישי – ולא משנה אם הוא באמת קסום, או פשוט חשוב לדמות, הוא לא יפעל בידיה של אף דמות אחרת והוא כל כך פרטי, שבאיזשהו מקום, זה לא ממש עצם פיזי, אלא משהו נוסף שמאפיין את הדמות.
אחרי סבב אישור אצל השחקנים, הנה החפצים במצבם הנוכחי. אחרי מספיק ניסוי בשטח, סביר שהם ישתנו מעט. ומי יודע מה יקרה בסוף ההרפתקה השנייה?
בריוש שבע המלחמות הוא בחור חזק וירא סיגמאר (אל האימפריה), אבל הוא לא בדיוק מהיר. על מנת לשפר את קצב הפעולה שלו כשעוברים למצב התקלות – כלומר, כשמתחילים לפעול לפי תורות – שרשרת התפילה מחליפה את התכונה אותה הוא מגלגל ליוזמה, מזריזות ל-Piety, מיומנות שמייצגת את מידת האמונה של הדמות, ומשמשת בתחינה לתפילות. יש כאן שני דברים מעניינים:
- כרגע, גלגול מיומנות ה-Piety של בריוש אינו מוצלח יותר מגלגול זריזות. בריוש מעוניין להיכנס יותר עמוק לנבכי הדת ולהתחיל לבצע ניסים בשם סיגמאר, אבל נכון לעכשיו, הוא בעיקר איש קרבות מחוספס עם אמונה חזקה. בזכות שרשרת התפילה, יש לו סיבה כפולה לרצות לחזק את מיומנות ה-Piety – גם בשביל להשיג יכולת ביצוע ניסים, וגם בשביל לשפר את היוזמה. לא קל להשתפר בוורהאמר, ובהתחשב בכך שהשחקן של בריוש לא מדמיין אותו כזריז או גמיש – לא היום ולא אי פעם בעתיד – השקעה במיומנות הזריזות היא בזבוז משאבים וגם הולכת כנגד אופי הדמות. עם זאת, לפעול במרץ ובלהט אדיר, זה חלק טבעי לגמרי מהדמות – ואנחנו מדמיינים שמישהו שפורץ בכל הכוח וההתרגשות יהיה גם במיקום גבוה ביוזמה.
- גלגול היוזמה של שרשרת התפילה שונה מהרגיל, ומוסיף כמה השלכות חיוביות ושליליות. אם הוא מגלגל טוב, לבריוש יש סיכוי לפעול מהר מספיק כדי לנוע כפליים בסיבוב הראשון. אבל אם הוא מגלגל גרוע, כל ההתרגשות עושה אותו לחוץ, ואולי הוא אפילו נדרש לפעול אחרון. אסונות וצרות הם הלחם והחמאה של וורהאמר, והשחקנים לא רק מקבלים את זה, הם גם מעוניינים בזה.
מריאן היא קוסמת של מסדר הזהב, אחד משמונת מסדרי הקוסמים. קוסמי הזהב לומדים לשלוט ברוח הקסם כאמון, שמאפשרת להם להשפיע על מתכת. רבים מהם מנסים ליצור את אבן האלכימאים האגדית, והניסויים האלכימיים שלהם גורמים ללא מעט נזק לגופם ופניהם, כך שהשתרש בקרבם ההרגל להסתובב עם מסכה מוזהבת, עד כדי כך, שזהו אחד מסממני הזיהוי הקלאסיים של המסדר. מריאן היא קוסמת מתחילה, יחסית, ועדיין לא פוצצה לעצמה את הפנים בניסוי; הו לא, היא פשוט נשרפה בצעירותה, ואפילו לפני שהיתה קוסמת. מסיכת המתכת שלה היא חלק טבעי לגמרי מהלבוש שלה, מדי יום. לכן, זו היתה הבחירה הטבעית עבור "חפץ סיום ההרפתקה הראשונה" שלה.
השחקנית של מריאן אוהבת לבחור מבין מגוון אפשרויות, זו הסיבה שהיא בחרה להיות קוסמת ולקבל גישה למגוון לחשים. בהתאם, החפץ שיצרתי עבורה דורש ממנה לעשות בחירה בכל בוקר. שלא כמו החפצים האחרים, אין שום סיכוי שיקרה משהו שלילי עקב גלגול שמבוצע עם החפץ ,אבל עדיין יש סכנה – לבחור באפשרות שתתגלה כלא רלוונטית בהמשך היום.
המסיכה פשוט עוזרת למריאן בפעולות חברתיות, הדבר בו היא הכי חלשה, אבל, כאמור, יש סיכוי שהיא תמצא בהמשך היום שהיא לא משתמשת במיומנות המסוימת אותה היא משפרת. כדי לפצות על כך קצת, השיפור אינו רק בסיכוי הצלחה, אלא גם בסיכוי לקבל משהו נחמד נוסף. אם הצלחת ממש, אז גם תקבלי בונוס חיובי לאופן בו השפעת על המטרה, אבל רק במידה ויש למטרה נטייה ראשונית להיות מושפעת כך. כשמריאן מאיימת, קל לה יותר לעורר בהלה אצל בורים חדורי אמונות תפלות. כשהיא משכנעת, קל לה יותר לעשות רושם על אקדמאים ואנשי תרבות אחרים.
החפץ האחרון אינו ממש חפץ, יותר כמו הרגל חדש. אגנס היא אומנם אישה נמרצת יחסית לבת 50, אבל קשה לומר שהיא אתלטית מעולה. עדיין, לעיתים בכל זאת מעוניינת השחקנית שלה לדחוף אותה קצת מעבר לנורמלי, לרוץ או לקפוץ. אין בעיה, הנה תמצית תה שעוזרת לה במיומנויות הרלוונטיות – אבל כאשר אגנס מותחת את אבריה הנוקשים, היא עלולה גם לעקם אותם קצת, ולספוג עייפות לא רצויה.
בנוסף, בהתחשב בכך שאגנס היא המרפאה של החבורה, כדאי לה שלא להיעשות מורעלת או חולה בעצמה – סכנות נפוצות להדאיג בעולם של וורהאמר – אך בדומה לבריוש, התכונה האחראית על העניין הזה אינה גבוהה אצלה, ולעולם לא תהיה גבוהה. אגנס פשוט אינה בחורה קשוחה במיוחד. תמצית התה מספקת לה קו הגנה מועיל – גם אם לא באמת מוצלח (בשביל זה צריך לשפר את המיומנויות האלו "כרגיל", מה שאולי אגנס תעשה בעתיד).
לבסוף, החפץ הזה מזכיר תמיד את מה שאגנס איבדה בסוף ההרפתקה הראשונה, את ביתה שעלה באש (הוצת בכוונה, חשוב לציין). תמצית הצמחים כוללת כמה מהעשבים הנדירים שהצליחה לחלץ, וכעת כבר לא ישמשו אותה לשום דבר אחר חוץ מאשר בתור תוספת לתה מדי בוקר – תזכורת יומיומית לאובדנה.
