על כתפי גמדים: אורי ליפשיץ מצטרף לערן אבירם מדי שבוע, בפרקים בני 30 דקות בהם נדבר על משחקי ושחקני תפקידים, עם נושאים שונים מהארץ והעולם.
כתובתנו: gamadim@roleplay.co.il, שלחו לנו מחשבות משלכם על מה שאמרנו, דברים מעניינים שקרו במשחקכם, או נושאים שמעניינים אתכם.
1:10 הנושא המרכזי: Recap
"בפרק הקודם של…", "סיכום ביניים", "איפה היינו", "בפעם הקודמת", "לחדש צמיג".
2:20 מה זה ריקאפ
הרגע הזה בתחילת המפגש, שבו מזכירים מה שקרה בפעם שעברה. נשמע פשוט וקטן, אבל יש כאן, בעצם, הרבה מעבר.
3:27 הטקס שמכריז על תחילת המפגש
כל מפגש מתחיל ב-15-30 דקות של מפגש חברתי, כל חבורה והאופי שלה. בפרק האוכל הצענו לנצל את הזמן הזה כדי להזמין את האוכל.
הריקאפ הוא השלב שבו נכנסים למשחק: נכנסים לדמות ולאווירה, נזכרים בסיפור, ומפרידים בין כל מה שקרה עד עכשיו, לבין המשחק. מעכשיו טלפונים על שקט, ולא מתעסקים עם דברים אחרים. עשינו ריקאפ – המשחק התחיל.
משחק הוא פעילות חברתית, וככזו היא דורשת גבולות, והגבולות הם גם בזמן. הריקאפ מבהיר לכל המשתתפים שהמצב החברתי השתנה, ועכשיו הציפיות מהם שונות. כבר לא סתם מדברים על מה שרוצים, מעכשיו יש לכל אחד תפקיד בסיפור. (יש שיגידו, שבזה המשחק עוסק)
5:50 ריקאפ מכניס לאווירה
טון הדיבור הוא כלי מרכזי כאן, וגם הדגשים שנאמרים תוך כדי הריקאפ, והסגנון שבו נאמרים הדברים.
זה מזכיר לכולם את רמת המתח שבה סיימנו את המפגש הקודם, אליה אנחנו רוצים לחזור. בעולם המשחק, אולי עברו רק שניות ספורות מאז סוף המפגש הקודם, ואולי היינו באווירה משמעותית כלשהי. זה הזמן להיכנס אליה.
7:19 ריקאפ מזכיר איפה היינו
לפעמים עוברים שבועיים, לפעמים אפילו חודש, בין מפגש למפגש, וחשוב שכולנו נתאפס על הרקע המשותף של הסיפור שלנו.
8:20 טקסים נוספים לתחילת המפגש
זה הוזכר בפרק של Fear the Boot: המנחה לא מרגיש אסרטיבי מספיק ולא נוח לו לעצור את השיחה בתחילת המפגש, אבל הוא בכל זאת רוצה להתחיל כבר את המשחק איכשהו. התפתח אצלם טקס שבו כאשר גולגולת (אביזר ששימש באחת ההרפתקאות) מושמת על השולחן, התחלנו. זה מאוד פיזי, ברור ומיידי. ההתחלה עצמה צריכה להיות הכרזה ברורה – לפתוח את מסך המנחה, למשל. במקרה שלי, זה להפוך את המסך ולהראות לכולם את כתוביות הפתיחה, כפי שידובר בהמשך.
10:05 השחקן שאחראי על הריקאפ
יואב, שהשתתף בפרק 7, היה עושה את זה תמיד באופן אנרגטי ונלהב, וההתלהבות מדבקת. לדעתי, גם כדאי שלכל אחד בחבורה יהיה תפקיד אוף-פליי, שירגיש שהוא הכרחי בקבוצה, והאחראיות גם מעודדת אותו להשתייך.
11:16 ריקאפ מתחלף בין שחקנים
לחילופין, אפשר להעביר את הריקאפ בין שחקנים. שימושי במיוחד אם יש בחבורה שחקנים יחסית "מכובים" – כשהם נאלצים לבצע ריקאפ, זה בעצם דורש מהם להשתתף.
אבל פן חשוב עוד יותר, הוא להשתמש בריקאפ כדי לראות מה השחקנים זוכרים, וכתוצאה מכך, מה חשוב בעיניהם. אם השחקן לא מזכיר בכלל את הצלת הנסיכה, כנראה שזה לא היה חשוב לו מספיק. כמנחה, זה מראה לי האם הצלחתי להעביר את המידע והמניעים שאני מנסה להעביר.
יש למנחה הרבה הזדמנויות ללמוד מה הקבוצה אוהבת ומה עושה להם כיף – והריקאפ הוא אחד המקומות בהם החבורה אומרת בפה מלא בדיוק מה מצא חן בעיניה, כל מפגש.
בכל מקרה, אם אתה שחקן ואתה עושה את הריקאפ, היה תיאטרלי, תעשה עם הידיים, תדבר בטון, תספר סיפור.
14:40 ריקאפ באין-פליי או אוף-פליי
(אנחנו פודקאסט בעברית, מה, לא רואים)
אורי מעדיף ריקאפ מחוץ לדמות, שהשחקן עצמו ידבר על מה היה – לא רק בתוך עולם המשחק, אלא במשחק בכלל. בדיחות טובות, השערות שנזרקו מסביב לשולחן, וכו'.
גם לנקודת המבט של הדמות לגבי אירועי המפגש הקודם יש מקום וזמן, אבל אולי כדאי שזה יהיה בין מפגשים.
16:50 הריקאפ ככלי נראטיבי
בהרבה קבוצות הריקאפ נתפס כאחראיות של השחקנים דווקא, לא של המנחה. בין אם מנחה או שחקן עושה את הריקאפ, המנחה יכול להשתמש בו ככלי נראטיבי. הוא יכול להדגיש ולהזכיר דברים מסוימים, ובכך להחזיר לתודעתם של השחקנים דברים שהוא רוצה להשתמש בהם בהמשך.
בנוסף, שחקנים נוטים לשכוח את התמונה הקטנה (הורעלת בסוף המפגש הקודם) ואת התמונה הגדולה (אנחנו במבוך של זנדור כדי למצוא את הרמז לחידת הנסיכה של הגריפון), וכדאי למנחה להזכיר את שתיהן.
בדרקוניקון הקודם היה פאנל מאוד מעניין על הגדרת "מנחה", ובין היתר נאמר שהמנחה הוא מי שיש לו את זכות הוטו על הדמיון המשותף של כל המשתתפים. אגב, כבר אמרנו שיש פאנל תיאוריה מעניין נוסף, בדרקוניקון הקרוב, ושאורי יהיה שם?
טטנוס, דרך נוראית למות.
לא המנחה חייב להיות זה שמזכיר את התמונה הקטנה והגדולה – גם הוא יכול לשכוח דברים – השחקנים בהחלט מוזמנים, ואישית הייתי אומר שזה חובתם המשותפת ממש כמו של המנחה. הוסיפו נגיעות משלכם.
20:54 מפגש שכולו ריקאפ
אחרי עצירה ממושכת במשחק, אורי עשה מפגש שלם שבו הדמויות מנהלות שיחה עם דב"ש, ומספרות לו על מעלליהן. זו היתה הזדמנות להיזכר בדמות, ולהתרברב בהישגים ולהרגיש רע לגבי הכשלונות.
כשאצלי במשחק היתה הפסקה ארוכה, ועבר הרבה זמן גם בתוך עולם המשחק, לקחתי על עצמי את תפקיד הריקאפ כמנחה, כי רציתי גם להוסיף מידע חדש – פירטתי לא רק מה שקרה במפגש הקודם, אלא גם מה קרה מאז
22:45 סרטון פתיחה
זה לא מחליף את הריקאפ, זה סוג אחר של טקס פתיחת מפגש, הגולגולת שלנו.
כתוביות פתיחה למערכה, בערך 30 שניות על מסך מחשב באמצעות מצג פאוורפוינט.
הכתוביות נותנות רושם שהמערכה היא מוסד, משהו יותר גדול מרק כמה אנשים שיושבים בחדר. יש לזה שם משלו, והנה, הוא מופיע באותיות גדולות עם מוזיקה ברקע ואנימציה. זה סיפור גדול – ואתם הגיבורים (הנה, השמות של הדמויות מופיעים באותיות גדולות עם מוזיקה ברקע ואנימציה).
לכל פרק יש שם: רמז מטרים, יוצר מתח.
כתבתי הרבה על זה במשחק בתיאוריה, כולל הדרכות יותר מפורטות איך לעשות כזה בעצמכם. זה לא סיפור.
בפעם הראשונה שרואים את סרטון הפתיחה, זוהי בבירור ההשקעה הראשונית של המנחה – משהו שארצה להרחיב עליו בהזדמנות, שמעודד את השחקנים לרצות להשקיע בעצמם. מאוד חשוב בתחילת מערכה.
השתמשתי בכתוביות הפתיחה גם כדי להראות דב"שים חשובים, "כוכבים אורחים".
לשם הפרק בסוף היתה חשיבות נוספת, מעבר להיותו רמז מטרים – הוא מזכיר את התמונה הגדולה.
שינוי משמעותי באנימציה של הפתיחה מעיד על שינוי משמעותי במערכה.
להלן קישורי יוטיוב: הנה סרטון הפתיחה של הפרק הראשון של התפוז הסגול, שהוא גם, מן הסתם, הכי פחות מושקע. במהלך שלוש וחצי השנים הבאות, היו מספר שינויים ושיפורים נלווים: הנה למשל דוגמא לפרק לקראת סיום העונה הראשונה, הנה פרק מתוך העונה השנייה (תקופת המופת [לכולם יש כובעי פדורה כי הם חוקרים ג'ונגלים]), הנה השלישית (תקופת האגדה, קצרה אך מתוקה), והנה סרטון הפתיחה של המפגש האחרון. למפגש שכזה, כמובן שגם היה סרטון סיום, אך הוא לא ישותף כאן.
29:10 סיום
מאזינים! זכרו נא כי יש דרקוניקון, עם ההשקה של ואנור (הספר יצא לדפוס אתמול, בשעה טובה), ואורי יהיה בערב תיאוריה, ולאחרונה הסתבר שתהיה גם הצצה בשני ספרי ההרחבה החדשים של מו"ד 4 בעברית.
איך אתם עושים ריקאפ? שלחו לנו מייל עם הכותרת recap, או לחדש צמיג, או בעמוד הפייסבוק או גוגל+. זה מסוג הדברים שקורים אחרת לגמרי בין קבוצה לקבוצה, ואנחנו סקרנים לדעת איך עושים את זה אצלכם.
