[PH]
להאזנה באודיו:
הרשמו ל-RSS של גרסת האודיו, שמשתחררת בערך שבוע אחרי הפרק ביוטיוב.
הפעם אין שאלה שבועית, אז במקום זאת, הנה סיפור הרקע של בראנוס, כפי שסופר בידי ברק:
פנלין סילבר-ראנגלר (שמו המקורי) נולד (ללא ידיעתו) לשושלת מכשפים סודית המשרתת דרקון כסוף אשר דמו הוא מקור כוחם. הוריו גידלו אותו עם דגש על משמעת, עוצמה וגורלו רב החשיבות, עליו סירבו להרחיב. צופה ונדרש הרבה מפנלין והוא לא אכזב. כוחות אימתנים כאילו נטפו מקצות אצבעותיו והיה די במחווה אגבית בכדי להשמיד כליל עציץ או חתול.
הוריו היו מרוצים, אם כי, פניהם ומחוותיהם מעולם לא חשפו זאת. פנלין, לעומת זאת, לא מצא עניין רב בכוחות ההרסניים הזורמים בעורקיו. הוא יכל להשמיד דברים, אז מה?. בזמן הקצר שנותר לו בין אימון למבחן לאימון עולמו המבודד גם לא צלח ביצירת עניין רב; משהו היה חסר. ובגיל ארבע עשרה הגיע התשובה בצורת:
"Zingama the Amazing – and his Amazing Circus" –
מופע נודד שעצר להופיע באיזור. מורעב לעניין ובידור, פנלין התגנב באותו הלילה ודשדש בספקנות לעבר האורות.
אז הוא נחשף למה שלימים קרא, "קסם אמיתי".
לתדהמתו, מופעו של מכשף זה לא הורכב מהשמדה סדרתית של חפצים העולים בגודלם, אלא ממגוון רחב של פלאים; הוא שלף שפנים (מזן שלא מצוי באזורנו) מכובע שהיה קטן מכדי להכילם . הוא גרם לאנשים להתעלף במחווה אחת ולקרקר כתרנגול במחווה נוספת. הוא חתך אישה לשניים וחיברה כאילו היה זה עניין של מה בכך.
בעוד שפנלין וכל שער המכשפים שפגש תיעלו את כוחות החיים השונים לכדי כלי השמדה מרוכז, "זינגאמה" אסף את אותם כוחות ושיחק בהם ואיתם: לקח את שובל מן האחד, ליפף סביב האחר, משך הנה והנה, סובב ואז שחרר כבריקוד צעיפים שמימי. והאנשים נמלאו שמחה ופלא.
פנלין רץ לבית הוריו נרגש לספר להם שמצא את ייעוד חייו. הוריו לא היו מרוצים. לדבריהם קסם מסוג זה הנו נחות ומסוכן, שכן הוא עשוי לדלל מכוחו ולסכן את ייעודו האמתי (והכה מסתורי). העיסוק בקסם מסוג זה נאסר עליו לאלתר, ולדרישתו לדעת מהו הוא אותו ייעוד, כתמיד, נאמר לו שהכל יוסבר לו ביום הולדתו השמונה עשרה.
כשהזדמן לו להתגנב שוב, תר פנלין אחר "זינגאמה" אך זה מכבר עבר הלאה, ולאן לא עלה בידו לגלות.
פנלין לא וויתר. עתה, משמצא את הסיבה לחייו, נתן את כולו לדבר. בכל הזדמנות לפנאי ומסתור היה קורא או מנסה לשחזר קסם כזה או אחר. ספריית הוריו, נרחבת ככל שהייתה, לא הכילה אף זכר ל"קסם אמתי", וניסיונותיו לא הולידו דבר פרט לתסכול. הוא כן השתפר ביכולתו למצוא פנאי ומסתור, בין אם במרמה או דרך קלילות רגליים וידידות עם הצללים. אך אותו "קסם אמתי" נותר תמיד מעבר לאחיזתו.
עד שיום אחד, בעודו מנסה לגרום לכלבו, "שייסר", לקרקר, משהוא מופלא סוף-סוף קרה.
בעודו מניע את ידיו ומלמל, כשם שראה את "זינגאמה" עושה, כלבו לפתע נעלם. לרגע חשש, כי בטעות השמידו כליל בפרץ כישופי בלתי נשלט, אך משעקב אחרי הקול המתכתי המתגלגל, מצא לרגליו דיסק כסוף עליו מוטבע איור של דרקון ארוך ומפותל – גופו דרקוני וראשו "שייסר"י. רגשות רבות ומנוגדות הציפו את פנלין אך מביניהן זרחה התקווה. הניצוץ, עמום ככל שיהיה, קיים בתוכו. כמובן שניסה מיד להפוך את הכישוף וכמובן שמיד נכשל. הוא עדיין מנסה.
שנים עברו ויום הולדתו השמונה עשרה קרב, ועמו גילוי ייעודו. אך דבר זה לא עלה בגורל. שבוע לפני תאריך הולדתו, דרקון תקף את ביתו. הוריו, סודותיהם וכל מי שהכיר נספו במהלך המתקפה. פנלין, באותו הזמן, היה באחד ממקומות המסתור המאולתרים שלו ביער החופף את ביתו, עמוק לתוך השעה השלישית של הניסיון שלו להעמיד צלחת על הצד (או לגרום לה לרחף. או שתזוז קצת או משהו).
כשגילה את אשר התרחש, במקום להרגיש אשם ששרד או שלא היה שם לעזור, הרגיש פנלין כי ייעודו אכן התגלה. "קסם אמיתי" הציל את חייו ועתה לא נותר כל ספק בדבר. עליו לצאת למסע אחר "זינגאמה די אמייזינג" ו"הקסם האמיתי".
אז הוא לקח את השם "בי-אן בארראננוס (דה מאגניפיסנט)" ויצא לדרך.
כעבור כמה שנים הוא עדיין לא מצא את "זינגאמה", ואיך שהוא, הוא עדיין לא שמע או למד על "קוסמות במה" וכו'.
כמו כן, לאחרונה צמחו לו קשקשים כסופים על הלחי השמאלית של הטוכעס.
